מייסד השיטה ,מוריהיי אואשיבה

מייסד האייקידו, מוריהיי אואשיבה ( Morihei Ueshiba ), נולד ביפן ב-14 לדצמבר 1883 למשפחת חקלאים, באזור ואקאיאמה (Wakayama) במקום הנקרא טאנאבה,

(Tanabe) בן יחיד מבין חמישה ילדים.

מאביו, יורוקו, הוא ירש את הנחישות של סמוראי והעניין בענייני הציבור ומאימו את העניין בדת, שירה ואומנות.

בילדותו, היה חלש וחולה, דבר שגרם לו לבלות את מרבית זמנו בבית בקריאת ספרים.

הוא אהב להקשיב לאגדות על מחוללי נסים והיה מרותק לטקסים הבודהיסטים.

כדי למנוע מבנו להעביר את זמנו בחלומות בהקיץ, יורוקו, אביו, סיפר לו על סבו, שהיה אחד מהסמוראים החזקים בזמנו ועודד אותו ללמוד סומו ,האבקות ושחייה.

לבסוף הגיע להבנה על החשיבות של חוסן גופו לאחר שאביו הותקף על-ידי בריונים.

ב –1901 בהיותו בן 18 עשה המייסד את הצעדים הראשונים להגשמת שאיפתו. לאחר ניסיון לעבוד במספר עבודות הוא הבין שהוא מתעניין באומניות הלחימה. הוא נהנה יותר ויותר מלימודי הג'יוג'יטסו ואומניות החרב שלמד, אך לרע מזלו חלה במחלת ה-"ברי ברי" ונאלץ לחזור לביתו.

לאחר שהבריא, החליט אואשיבה להצטרף לצבא אך לא התקבל מכיוון שהיה נמוך מידי, דבר שאכזב אותו מאד. לבסוף, לאחר ניסיון נוסף, התקבל לצבא, בשנת 1903, לחיל רגלים.

בזמן שירותו הצבאי הוא הרשים מאד את המפקדים שלו והם המליצו לקבלו לאקדמיה הצבאית, אך מסיבות שונות החליט לעזוב את הצבא.

הוא חזר לחווה ולביתו שבכפר. לאחר שהתחזק במהלך שירותו הצבאי, היה להוט להמשיך באימונים גופניים. אביו בנה דוג'ו (בית-ספר לאומנויות לחימה) בחווה והזמין את המורה הידוע לג'יוג'יטסו, טקקי קיושי, לאמן את בנו. בזמן זה התחזק יותר ויותר, ורכש מימניות רבות וכן החל להתעניין בפוליטיקה.

בשנת 1912,בהיותו בן 29 עברה משפחתו לאי הוקיידו , (Hkkaido) שם התחזק מורי מאד עד שכוחו היה לשם דבר.

בזמן זה הוא פגש את המאסטר ,טקדה סוקקי,(Takeda Sokaki) שהתמחה באומנות הלחימה –דאיטו רייו אייקי ג'וטסו ( Daito-ryu AikiJutsu ) ,עבר לגור בשירטקי,

(Shiratak) בנה דו'גו (בית-ספר לאומנויות לחימה) והזמין את המורה לגור בדוג'ו

וללמד אותו.

לאחר ששמע על מחלתו של אביו, מכר אואשיבה את רוב נכסיו והשאיר את הדוג'ו למורו. במסעו הביתה, עצר בכינוס של דת חדשה "אומוטו-קיו" ופגש את הכומר דגוצ'י .

מכיוון שנשבה בקסמיו נשאר למספר ימים וכאשר הגיעו לביתו גילה לצערו שאביו נפטר. הוא החליט למכור את כל נכסיו, ועבר ללמוד "אומוטו-קיו, לימד בודו והצטרף לצוות מכבי אש.

דוגוצ'י היה פציפיסט, עורך דין של תנועה בלתי-אלימה למען פירוק נשק עולמי. הוא אמר: "נשק ומלחמות הם האמצעים של בעלי האדמות והקפיטליסטים להתעשר בזמן שהעניים סובלים". זה מוזר שאדם שוחר שלום כזה נהייה חברו הטוב ביותר של מומחה באומניות לחימה. דוגוצ'י הבין שבגלל מומחיותו של אואשיבה, תפקידו צריך להיות "ללמד את המטרה האמיתית של ה"בודו"- קץ לכל הקרבות והריבים".

קשריו של עם דוגוצ'י ולימודי ה"אומוטו-קיו" שינו את חייו. באחת הפעמים, הוא הצהיר שטקדה סוקקי האיר את עיניו לגבי מהות הבודו אבל ההארה הגיעה מלימודיו עם דגוצ'י.

החוויות הרוחניות, שחווה במהלך תחילת שנות ה-40 שלו, שינו לחלוטין את הדרך בה התאמן באומניות הלחימה. הוא הבין שהמהות האמיתית של הבודו היא אהבה שמטפחת ומזינה כל יצור חי.

במהלך השנים הבאות, באו רבים ללמוד אצל מורהיי אואשיבה, ביניהם טומיקי קמג'י (שיותר מאוחר ייסד זרם אחר באייקידו) והאדמירל המפורסם טאקשיטה.

בשנת 1927, עבר עם משפחתו לטוקיו ומכיוון שהיו לו תלמידים רבים, יסד דוג'ו באזור אושיגאמה כיום שינגו'קו שבעיר.

(שם נמצא גם היום הדוג'ו המרכזי של ארגון האייקידו העולמי).

בזמן הקמת הדוג'ו מורים רבים של אומניות לחימה אחרות, בעלי שם עולמי, באו לבקר בדוג'ו ומכיוון שהתרשמו לטובה מאואשיבה, עזבו חלקם את התלמידים שלהם ובאו ללמוד אצלו.

בשנת 1931 הושלמה בנייה הדוג'ו שנקרא קובוקן בשנת 1932 הוקמה התנועה "להעלאת הבודו" ובראשה מורהיי אואשיבה. בזמן זה תלמידים רבים הצטרפו לדוג'ו.

עד לפריצת מלחת העולם השנייה לימד בדוג'ו בטוקיו וגם לימד כיתות מיוחדות של האקדמית הצבאית ושל המשטרה. במהלך 10 השנים הבאות התפרסם מאד. בנו יחידו, קישומארו, החל לכתוב את הביוגרפיה שלו.

בשנת 1942 לאחר שהמלחמה רוקנה את הדוג'ו התעייף מחיי העיר והחליט לחזור לחיי הכפר,והעביר את הדוג'ו לידי בנו. הוא עבר לגור בכפר איוואמה, (Iwama) )שם בנה דוג'ו פתוח .

למעשה באיוואמה נולד האייקידו המודרני כפי שנלמד כיום, "דרך ההרמוניה".

לפני מהלך זה, נקראה השיטה אייקיג'וטסו (Aikijutsu) ולאחר מכן אייקי-בודו(Aiki-Budo) בין השנים 1942 (אז הוצג לראשונה השם "אייקידו") ו-1952, מורהיי אואשיבה גיבש את הטכניקה ואת רוח הלימוד שמאחוריה.

לאחר מלחמת העולם השנייה האייקידו התפתח במהירות גם בטוקיו ב"קובוקן", הידוע כיום כ"הומבו-דוג'ו", (Hombu Dojo) תחת הנהלת בנו קישומארו אואשיבה .

( Kisshomaru Ueshiba )

מורהיי אואשיבה התפרסם כ-“ O-Sensei " כלומר "המורה הגדול", המאסטר של האייקידו. הוא קיבל איתורים רבים מהממשלה היפנית.

עד לסוף ימיו "או-סאנסאי" פיתח ושיפר את דרך הלימוד והתרגול של האייקידו.

באביב 1969 חלה או-סאנסאי ולבקשתו להיות קרוב לדוג'ו שלו, הושב לביתו, לשם הגיעו כל תלמידיו להיפרד ממנו. צוואתו היתה: " אייקידו היא אומנות שמתאימה לכל העולם, למדו אייקידו את האנשים בכל מקום". ב-26 באפריל, שנת 1969, בגיל 86 נפטר או-סאנסאי.. בכל שנה ב-29 באפריל מתקיים טקס לזכרו בדוגו' שבאיוואמה.

מורהיי אואשיבה כתב :

"בודו אמיתי הוא ההגנה מתוך אהבה לכל היצורים ברוח השכנת השלום .
השכנת שלום פרושה לאפשר מימוש תכליתו של כל אחד."